לפני כמה ימים בעדותי בכנסת ״יצאתי מהארון״ עם הרגישות לקרינה, אחרי חודשים של סימפטומים קשים והתנתקות מהרשת. הסיפור האישי שלי עשוי לחסוך מכם ומהילדים את הסיוט הבריאותי שעברתי בשנה האחרונה.

Posted on

הכי בריא לקרוא את הפוסט המלא בחיבור חוטי (לא מהנייד או בחיבור אלחוטי).

אני עתידנית שמתמחה בחדשנות טכנולוגית בבריאות וברפואה ואם לשלושה ילדים קטנים. מה שחוויתי לאחרונה שינה לגמרי את תפיסתי בנוגע לשימוש בסלולרי, וויי פיי, בלוטות', מכשירים דיגיטליים אלחוטיים בכלל, וכאלה שנישאים על הגוף בפרט. לפני כחצי שנה תופעות לא מאובחנות שסבלתי מהן זה חודשים הגיעו לשפל חדש:

כעת סבלתי ללא הרף מכאבי ראש, בחילות, עייפות כרונית, קשיי שינה, כאבי מפרקים ודלקתיות, מתח בשרירים, צלצולים וכאבים באוזניים, קשיי נשימה, תחושת נימול וכאב בכפות הידיים, ומעוד שלל סימפטומים שהצטרפו יחד לפגיעה קשה ביכולתי לתפקד בעבודה וכאם.

התחלתי גם לחוש מתח בפנים בעבודה על המחשב ועקצוצים בעור העדין בעפעפיים ובשפה והכאב ביד הגיע לרמה שלא הייתי מסוגלת עוד להקליד בלפטופ או לכתוב הודעות בטלפון נייד. הרופאים לא ידעו מה יש לי עד שהמצב החמיר כל כך וניתן היה לקשר בין התסמינים שחוויתי ובין המקצוע שלי (או נכון יותר, האופן שבו השתמשתי בטכנולוגיות אלחוטיות בעבודה ובבית).

התברר שאני רגישה לקרינה בלתי מייננת שפולטים טלפון סלולרי, וויי פיי ובלוטות' ממכשירים אלחוטיים, וכן לקרינה אלקטרומגנטית של רשת החשמל ומכשירי החשמל שבביתי, כולל המחשב הנייד, וגופי הגיב להצטברות הקרינה. היום אני רגישה לקרינה יותר מהמשתמש הממוצע. למדתי שיש תופעה כזו, באנגלית Electrohypersensitivity.

on the gird off radiation guide to safe emf maya elhalal

לא נולדתי עם רגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת ובארבעת העשורים הראשונים לחיי לא סבלתי מכאבים בשום חשיפה לקרינה. אך

התברר שגופי עבר סף קרינה מסוים, וכרגע לא ידוע אם אוכל בעתיד לשוב להיחשף לקרינה בלי לסבול.הייתי תמיד הראשונה לאמץ טכנולוגיות חדשות וייתכן שנחשפתי לטכנולוגיות אלחוטיות ב-20 השנים האחרונות יותר מהאדם הממוצע בגילי. ועדיין, מבחינה ביולוגית אני ואנשים רבים שפגשתי לאחרונה שסובלים כמוני מרגישות יתר – איננו שונים מכלל בני האדם באופן שבו הגוף מגיב על זיהום סביבתי מהסוג של קרינה אלקטרומגנטית.

קרינה סלולרית, קרינת וויי פיי ובלוטות' נמצאות בספקטרום של קרינה אלקטרומגנטית באזור הבלתי מיינן, והן מסוכנות ומסכנות את הבריאות שלנו ושל ילדינו! כל אחד עלול להיהפך כמונו לרגיש לקרינה, ואז בעולם טכנולוגי אלקטרוני אלחוטי של היום, רגישות זו ״תנהל את חייו״.

זה קרה למני וזה קורה לעוד ועוד אנשים וילדים, והמספרים עלולים להגיע לממדי מגפה, אם נמשיך להגביר את החשיפה לקרינה בלתי מייננת מגיל אפס בבית ובמרחב הציבורי. צללתי לעומק המדע בחודשים האחרונים וכאן אומר רק בקיצור נמרץ שהפער ביןהידע המחקרי לרגולציה ותקני הבטיחות לקרינה אלקטרומגנטית  ובכללם טלפון סלולרי, וויי פיי ובלוטות׳, גבוה כל כך, שהוא גובל ברשלנות על חשבון בריאות הציבור.

זו כמובן אינה הפעם הראשונה שבריאות הציבור נופלת בין הכיסאות בין משרד הבריאות, מכון התקנים והמשרד לאיכות הסביבה. הדמיון בין נזקי קרינה בלתי מייננת לבין נזקי עישון, שאותם אפשר היה לצמצם בשנים שבהן המדע כבר ידע על הקשר בין עישון לסרטן רק משום שהרגולטור לא פעל להגביר את המודעות לסכנה בקרב הציבור – הוא מהמם, ולא פחות מזה מקומם!

הסרט החזק הזה, Thank You For Smoking, מ-2005 הוא דוגמא עצובה לכמה אחורה  האמת המאוד לא נוחה בעניין הזה ידועה.

היום זה מובן מאליו שסיגריות נמכרות כשעל החפיסה כתובה תווית אזהרה המיידעת את הציבור מפני הסכנות הבריאותיות הכרוכות בעישון. לכאורה גם טלפונים ניידים נמכרים עם אזהרות יצרן אבל זו כתובה באותיות הקטנות של תנאי השימוש שאף אחד אינו טורח לקרוא. חפרתי ומצאתי. אפל למשל ממליצה לכל משתמשי אייפון להרחיק את הטלפון מהגוף באמצעות אוזניות או לדבר ברמקול, כדי לצמצם את החשיפה לקרינה.

ב-1996 נוסח ה-Telecommunication Act. בצעד גאוני מצד חברות התקשורת בארצות הברית ובהשקעת לובי שמוערכת בכ-50 מילון דולר (מ-1998 יש חובת דיווח ואנחנו כבר יודעים בדיוק כמה מאות מליונים מושקע בלובי ע״י חברות הסלולר והתקשורת) עברו כמה סעיפים שקשרו את ידיו של הרגולטור ברמה הפדרלית מלהטיל מגבלות על חברות התקשורת. אבל ברמת המדינה נעשים נסיונות להגן על הציבור מקרינה סלולרית. בברקלי קליפורניה מקדמים חוק שמחייב קמעונאיות להצמיד לכל טלפון נייד בעמדת המכירה אזהרת בריאות ברורה.

ממש לאחרונה, ב-1.11.18, התפרסם מחקר שלשל גוף  מחקר רעילות רשמי השייך למשרד הבריאות האמריקאי שהציג עדויות ודאיות שקרינה סלולרית גורמת לגידולים סרטניים בסביבת הלב בחולדות. ממצאים אחרים של המחקר הראו שחולדות זכרים שנחשפו לקרינה בלתי מייננת חלו יותר בסרטן מוח, ובכל הקבוצות שנחשפו לקרינה נתגלו יותר סימנים מוקדמים לסרטן, יותר סימנים לנזק לדי-אן-אי והשפעות שליליות אחרות.

המחקר הזה מצטרף לגוף אדיר של ראיות משלושת העשורים האחרונים בדבר קיומם של נזקים ביולוגיים של קרינת רדיו אף ברמות קרינה נמוכות במידה ניכרת מאלה הקבועות בתקנים. קרינה סלולרית היא ביו-אקטיבית והשפעותיה המצטברות עלולות להיות הרסניות.

מהרגע שהבנתי שקרינה בלתי מיינת היא זו שגורמת לכל התסמינים שחוויתי, הפסקתי לחלוטין להשתמש בטכנולוגיות אלחוטיות. רוב האנשים במצבי נאלצים להתיק את מקום מגוריהם למקומות מבודדים – יער, מדבר, פריפריה, שבהם הקרינה פחותה. אני החלטתי להישאר בעיר ולהפוך את ביתי לבית ללא קרינה – בלי לוותר על היתרונות של העולם הדיגיטלי והמקוון.

למדתי ליצור בית נקי מקרינה ובניתי לי עמדת מחשב שכולה חוטית. כבמטה קסם השתפרה בריאותי בארבעת החודשים האחרונים ומצבי כעת הוא שכמעט אין לי סימפטומים, אלא אם כן אני יוצאת מהבית. אבל זה נושא לפוסט אחר. כיום אין לי וויי פיי בבית ואני משתמשת בטלפון קווי בלבד, אבל הילדים שלי צופים בטלוויזיה, משחקים במחשב ונהנים מהיתרונות של העולם הדיגיטלי והמקוון בחיבור חוטי – בלי לסבול מסכנת קרינה מזיקה ומיותרת.

זה בנפשי לזעוק כמה חשוב להגביל את השימוש במכשירים שפולטים קרינה ולהגן על תינוקות וילדים. קשה לי להאמין שמי שלא קרס כמוני יפסיק לחלוטין לדבר בנייד וייפרד משימוש באלחוטי בבית. כאלה אנחנו – צריך לקרות לנו משהו מכאיב מאוד, כדי שנוותר על הנוחות הזו. ויידרשו עוד שנים עד שהתקנים יישרו קו עם הידע המדעי והפער בין השניים ייסגר.

אבל אפשר לעשות הרבה כבר היום, כדי לצמצם את החשיפה לקרינה המזיקה. הפוסטים הבאים של הבלוג שלי יעסקו בטיפים מעשיים יומיומיים שיישמתי בהצלחה להגנה מפני קרינה בעיר, ובדרך שבה עובדים, טסים ומגדלים ילדים בעולם שהולך ונעשה מזוהם בקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת – שהיא בוודאות אינה בלתי מזיקה.

נכון שזה נראה מטורף היום לעשן במטוס או במעלית, כי אז כולם שואפים רעל במרוכז? מטורף לא פחות לדבר בסלולרי במקומות צפופים וסגורים!

כצעד מניעתי קטן ראשון הבטיחו לעצמכם שתימנעו משימוש בטלפון נייד בחללים שהקליטה בהם חלשה, דוגמת מעלית, מקלטים ומרתפים. אלה מקומות שבהם הקרינה גבוהה עוד יותר, כי המכשיר ״מתאמץ״ לשדר ולקלוט מהאנטנה הקרובה. אלה גם המקומות שבהם כל מי שלידנו סופג קרינה פסיבית.

הופתעתי לגלות לאחרונה שרכבים ותחבורה ציבורית הן בקטגוריית קרינה גבוהה במיוחד. אבל להפסיק לדבר בנהיגה ובנסיעות במוניות, באוטובוסים וברכבות זה כמו לדרוש ממעשן ותיק לרדת מעישון שלוש חפיסות סיגריות ביום לסיגריה אחת.בואו נתחיל בלא להשתמש בטלפון נייד במעלית ונתקדם משם.